מאז שיש לי מודעות לאופנה, ומאז שיש לי טעם טוב, זכורים לי אאוטפיטים מסויימים כמוצלחים במיוחד, גם אם הם היו לפני כמה שנים, עדיין הם ברשימת ה"מוצלחים" שלי, למרות שכל בוקר הוא חגיגת אופנה בישבילי :) אני פשוט אוהבת להתלבש יפה, וגם אם זה יישמע ממש שיטחי עכשיו, כשאני מתלבשת טוב ומרגישה את זה, היום שלי טוב יותר, ולהפך.
רציתי לשתף אותכם, בכמה דוגמאות של אאוטפיטים מוצלחים בעיניי, ושסתם נראו טוב במצלמה.
מתישהו בברצלונה.
חולצה שהפכה לטוניקה-זארה, קרדיגן ארוך מאוד-ברשקה,משקפיים-רייבאן, צעיף-נקנה בפולין, תיק שלא רואים ועוד תשמעו עליו הרבה-וינטג', וכל זה היה בשילוב גרביונים שחורים אטומים ומגפונים מברשקה.
אני אוהבת את האאוטפיט הזה מאוד, מהסיבה שפשוט הכל משתלב לי בצורה חלקה, אני אוהבת את השילוב של הבדים החלקים והפרינטים, ואת הצבעים שמתאימים במיוחד לחורף, והכי, את המראה שכבות המינימלי שנוצר בלבוש הזה.
בקיצור, התאים לי הכי הרבה לחופשה הזאת.
עוד אאוטפיט שאני ממש ממש אוהבת,
ג'ינס אפור -זארה פריז, ג'קט עם גולגולות זהובות (מתחת למעיל)-ארה''ב, מעיל דמוי עור-ה&מ ספרד, וצעיף מפולין.
זה היה בוקר שקמתי במצב רוח קשוח , אני מרגישה שהשגתי יחד עם השילוב הזה, שילוב שהוא ממש "מגניב" כמו שאומרים. מאוד אהבתי אותו, וזה היה שתדעו הרבה לפני שהתחילו כל העולם ללבוש מעילי עור, העזתי וקניתי כזה בספרד.
אולי הייתי אוספת את השיער לקוקו גבוה וזה היה נראה אחרת. בכל מקרה אני חושבת שזה עוד לוק מוצלח.
אחרון חביב להיום-
חולצה (כמה צפוי) זארה, ג'ינס- ליוויס שמצאתי בחדר תיאטרון וגזרתי, התיק וינטג' המדובר.
את החולצה הזאת קניתי עם דודה שלי בזארה, היא הסכימה איתי שהיא יפה, למרות שמאז שיש לי אותה היא זוכה לביקורות מוזרות מאנשים, או שממש אוהבים אותה שהם ממש ממש שונאים אותה. לדעתי היא מהממת. את הג'ינס מצאתי בחדר תיאטרון בתיכון כשעוד למדתי, התלהבתי ממנו ולקחתי אותו הביתה וגזרתי..אני משערת שיש עליו כמה שנים טובות...וזה מה שהופך אותו ליפה יותר.
זה יותר לבוש של קיץ, האימרה של הלוק הזה היא בעיקר " מה איכפת ליייי" חח לפחות ככה הרגשתי באותו הרגע..
יש לי על הראש סרט בצבא זהב, אני נורא אוהבת איך שזהב משתלב יפה עם הצבע שיער שלי...ובכלל עם החולצה..לא יודעת יש משהו בצבעים האלה שלגמרי מוצא חן בעיניי פה..
בעיקרון כשאני באה להתלבש אני קודם כל נכנסת לחדר ארונות ובוהה שכל הבגדים, ככה סתם בוהה, חח ויש הרבה (גם את זה עוד תכירו) אפעם לא יצא לי לתכנן מראש מה ללבוש (אלא אם כן אני חולמת על זה או משו חח) בד''כ זה הכל ספונטני, ותלוי במצב רוח שלי, ואני מודה כמו לכולם לפעמים נמאס לי ואין לי כוח להשקיע אבל זה קורה לעיתים רחוקות, כי כמו שיש בנות שלא יוצאות מהבית בלי להתאפר, אני לא יכולה לצאת בלי לאהוב ב100 אחוז את מה שאני לובשת. חוק.
והסוד שלי לאאוטפיטים מוצלחים שאני ממשיכה לאהוב גם אחרי השנים, הוא לא להקשיב לאחרים, רק לעצמ, לטעם שלך, למה ש-א-ת אוהבת. כי זו לא אותה ההרגשה אם אחרים אוהבים משהו ואת לא שלמה איתו...ההפך הוא ההרגשה הנפלאה ביותר בקשר ללבוש :)
וכל מה שנכתב הפוסט הזה הוא אחת מאלף הסיבות למה בחרתי דווקא בסטיילינג, כשתחום האופנה כלכך רחב. אני פשוט, חושבת שלהתלבש יפה זו אומנות בדיוק כמו ציור.
ובעיקרון זה הכל להיום :)
XOXO, Corinne.
